מכשול חינוכי או מאגר מידע תמים??

ילדי, קח אנציקלופדיה לידך ועיין בה, עוד כרך ועוד אחד.. קח את כל הספרים שנמצאים בספריה בבית ובדוק כמה נפח הם תופסים? קח גם את הספריה של השכן, את של הדוד ושל הסב. כמה נפח הכל תופס? בית שלם?! לא! ליטר בודד בתוך כונן האינטרנט. זה הכל. אז בשביל חיסכון מקום בלבד המציאו את רשת האינטרנט? מובן שלא. הרי ברור שיש חומרי מידע רבים שאינם נמצאים ברשת האינטרנט ולחילופין, המון חומרי מידע וירטואלים לחלוטין הנמצאים אך ורק ברשת.

אז מה זה בכלל? למה צריך את זה? ומי צריך את זה? נראה לי שאת זה אתם יודעים, או לפחות חושבים שאתם יודעים...

לפי דעתי, זהו

מאגר מידע חכם בלבד! זה הכל. כל מה שמדברים עליו כל כך הרבה הוא בסך הכל מאגר מידע חכם וחוסך מקום. נכון שהכל מחולק לקטגוריות מסודרות בשם "אתר" (אגב, המילה אתר פירושה 'מקום'). אבל זהו זה. אז למה אנשים לא קוראים כל היום אנציקלופדיות וספרים ומתעסקים באינטרנט?! אז נכון... רוב האנשים שמשתמשים באינטרנט לא עושים את זה למטרת איסוף מידע וחומר לימודי. או בעצם כן?? במאמר זה אתמקד ביופי המידע הוירטואלי הנמצא ברשת האינטרנט ופחות בתוכן האחר הקיים בו – שעליו נכתבו כל המאמרים האחרים ואעסוק במאגר המדיה העצום הנמצא ברשת האינטרנט!!

'המדיה – הקפת הציבורים שומרי התורה והמצוות':
ע"פ השקפת הציבור החרדי, כל מערכת המדיה (מחשב, טלויזיה, אינטרנט וכד') הינה מתועבת ומשוקצת ויש להרחיקה מכלל הציבור הטהור, בכדי שמערכת המדיה לא "תקלקל" את ציבור הילדים הרכים והטהורים... ולכן התעסוקה של ילדי הציבור צריכה להיות במשחקים עם חבריהם, לימוד חוויתי ושלל פעיליות ואטרקציות המתאימות לאופי הציבור.

לשם העסקת ילדי הציבור החרדי ע"מ שלא ישתעממו ויגיעו למחוזות לא רצויים, שידועה האמרה הידועה ש "הבטלה מביאה לידי שעמום והשעמום מביא לידי חטא" (תלמוד בבלי כתובות, נ', ע"ב). ולכן בכדי לספק לציבור עוד אופציות להעסקה נוצרה תופעת ה"סרטים החרדיים", שעיקרה הם סרטים 'כשרים' המצולמים ומוצגים ע"י יהודים יראי שמיים ותוכנם חינוכי ויאה.

מטרת התעשייה הגדולה הזאת של הספרים והסרטים בעיקר היא לספק גם תעסוקה חינוכית ומעניינת, מותחת ומרתקת באיחוד עם מסרים חינוכיים ואי סטיית מתקן ההלכה הקדושה.

וכאן, צצה השאלה הגדול והמהותית ביותר, לפני שכתבה זו תהפוך לעוד כתבת מידע מן השורה... האם יתכן שהציבור החרדי מצא אלטרנטיבות ראויות לבעיית השעמום והחשיפה למדיה, ופשוט מזער מאוד את התופעה וגרם לכך שכלל הציבור יחשף למדיה איכותית וטובה ע"פ ההלכה והתורה הקדושה.

ואילו... אנו הציבור הדתי לאומי נשארנו בלא כלום, ואף... חלק נכבש מהציבור צופה בסרטים חילוניים וגויים, ואין על כך פוצה פה ומצפצף???

אז, כמובן, נרגיע את הרוחות, לא באתי להמציא את הגלגל ולסוגיה זו יש מס' פתרונות "כשרים" לעניין. אביא מס' פתרונות המצויים בציבורנו ואיש הישר בעיניו יעשה..

פתרון ראשון הוא כמובן לא לצפות כלל בסרטים בעלי צביון חילוני ולא ראוי להימצא במחוזותינו, והוא כמובן הפתרון האידיאלי ביותר.

אבל... שמנו לב שגם הציבור החרדי לא יכול להתנגד כך למדיה ההולכת ונחשפת במהירות האור,(לא נכנס כאן לסוגיה המורכבת יותר "האם אנו כאן בעולם בכדי לעצור את התפתחות המדיה או בכדי להיות חלק ממנה?").

הציבור החרדי מצא פתרון יצירתי ומעניין ואנו יכולים לשים לב שתופעה זו נכנסה חזק מאוד גם בציבור שלנו, הדתי-לאומי.

כל "הקולנוע היהודי" למינהו כדוגמת 'תורת החיים', 'ערוץ מאיר', 'ערוץ שבע-תוכניות לילדים', 'מעלה', 'אספקלריא' ועוד שלל תעשיות סרטים בעלי אופי חינוכי ודתי הנמצאים במחוזותינו אנו. שמטרתם לספק לציבור הדתי שלל סרטים מקצועיים ואיכותיים, מעניינים ומרתקים בד בבד עם תוכן חינוכי ומוסרי, הקפדה כל פרטי ההלכה וכל הדברים שמניתי לעיל.

פתרון שני הוא צפייה בסרטים חרדיים המוצגים והנמצאים כבר במחוזותינו, אומנם אין כלל השוואה בין הסרטים ה"רגילים" ובין הסרטים הדתיים והחרדיים, אך די לנו בכך כי מוטב כך מאשר גרוע פי כמה וכמה.

ומה עם "לגייר" סרטים רגילים?!", נשאלת השאלה ע"פ אחרים. כלל הציבור אינו רוצה להסתייג לחלוטין מן הסרטים המצויים ומציע את אופציית "הגיור" (כל בי"ד לגופו, חלקם גיורי ש"ס וחלקם גיורי הרב דרוקמן J...). נכון, יש אופציה נוספת והיא לצנזר ולערוך סרטים קיימים או לחילופין לבדוק אילו סרטים כן כשרים ובלי פגע ולצפות בהם בשלווה ובנחת. לא אציין את דעתי בעניין רק אביא שיש צדדים לכאן ולכאן מרחק שמיים וארץ בציבור הדתי, וכאן ג"כ אומר שאיש הישר בעיניו יעשה, כל אדם בישראל ילך ע"פ הדרך החינוכית והיהודית שהוא מנחיל לעצמו. בין אם יסתייג לגמרי מהתופעה, בין אם ינסה למצוא כמה וכמה שפחות גיורים.. או לצד השני, האדם המקל ימצא גיורים לסרטים מכל הבא ליד עם תירוצים מעין "יש שם רק קטע אחד", "חבר שלי ראה ואמר שזה בסדר" (איך הוא ראה את הסרט לפני שהוא ידע?... זו כבר שאלה!), "אשתי צנזרה לי"(ולאישה מותר??) ועוד מכל הבא ליד. כמו שאומרים שמי שיחפש את זה, ימצא את זה בכל מקום.

הציבור הדתי לאומי רחב מאוד וכמובן אפשר למצוא בו את כל השיטות, כמו שזה קיים גם בדברים אחרים בהלכה...

נתנחם שאנו יהודים יראי שמיים ומנסים כמה וכמה שפחות להגיע לדברים אינם ראויים ושאינם רצויים ע"י ה' יתברך. ויהי רצון, שכל יהודי יגיע למסקנה נכונה ואמיתית ע"פ רצון ה' ויהי רצון שלא נבוש, לא נכלם ולא נכשל לעולם ועד...